עידו כנפו
אודות עידו כנפו
# אשר כנפו
אשר כנפו הוא סופר, איש חינוך ועורך ישראלי שעסק בשימור ותיעוד מורשת יהדות מרוקו. הוא ידוע בעבודתו הרחבה בתחומי החינוך, התרבות והספרות, וכן בהנהלת התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד. תרומתו המרכזית הייתה בהצלת וחקר התרבות העממית של קהילת יוצאי מרוקו בישראל.
## ביוגרפיה
אשר כנפו נולד בשנת 1935 באסואירה במרוקו, למשפחת רבנים ידועה שהיא צאצאי רבי יוסף כנפו. בנעוריו עלה לישראל בשנת 1951 עם חברת נוער שהתחנכה בקיבוץ כפר דרום (כיום מושב בני דרום).
בשנת 1961 יצא לשליחות באיטליה ובצרפת, שם למד ספרות באוניברסיטת סורבון בפריז. בשנת 1974 יצא לשליחות חינוכית בפנמה, שם כיהן כמנהל הלימודים העבריים בבית הספר היהודי. בצרפת, במחנה ארנאס, הקים את בית הספר הראשון לילדי העולים מצפון אפריקה.
לאחר שובו לארץ בשנות ה-70 המאוחרות, כיהן מ-1980 כמפקח וראש תחום חינוך חברתי במחוז הדרום של משרד החינוך. כנפו בעל תואר ראשון ושני מטעם אוניברסיטת תל אביב.
## קריירה
בשנת 1977 ייסד את "זיו המערב", האגודה לשימור מורשת יהדות צפון אפריקה, שפעילותה הביאה להקמת התזמורת האנדלוסית בשנת 1994. כנפו כיהן כיושב ראש התזמורת, תקופה שבה קיבלה התזמורת את פרס ישראל.
כנפו פרסם מספר רב של ספרים:
- "התינוק מאופראן" (2000) - רומן המבוסס על אירוע היסטורי, שזכה להצלחה גדולה והודפס בארבע מהדורות. על פי הספר הופקו שני מחזות, ותורגם לצרפתית (2012) ולערבית מוגרבית (2015).
- "יכין: על משנתו החינוכית ערכית של רבי יוסף כנאפו" (2006) - קובץ מחקר שבו השתתפו 18 חוקרים.
- "חתונה במוגדור" (2004) - תיעוד של עשרות כתובות מאוירות מפוארות מקהילת יהודי מרוקו.
- "הפייטן, השתקן ומספר הסיפורים" (2006) - רומן עם איורים של אלברט אלמוזנינו.
- "חזן בבית המרחץ" (2010) - קובץ סיפורים מחורזים הומוריסטיים על חיי יהודי מרוקו.
- "תה עם נענע" (2014) - ספר בדיחה והחידוד של יהודי מרוקו.
- "הכינור ואני" (2016) - רומן סמי אוטוביוגרפי המתאר את המסע מילדותו במרוקו אל מדינת ישראל.
- "מהן אותן מלים..." (2017) - ספר שירים וחרוזים.
- "גשם נדבות" (2019) - ספורים ונובלות.
- "נשימתו האחרונה" (2022) - רומן.
- "שירת האבנים" (2023) - בשיתוף שלום אלדר.
- "משלי לה פונטיין" (2023) - תרגום לעברית עם איורים של חי כנפו.
כנפו הוא עורכו של כתב העת "ברית - כתב העת הדו-לשוני של יהדות מרוקו" (עברי/צרפתי), היוצא בהוצאת אות ברית קודש בירושלים. כתב העת הופיע בכ-40 גליונות וכלל מאמרים של עשרות הוגים וחוקרים, והפך למקור מוביל לידע על התרבות והקהילה של יהדות מרוקו.
כנפו שימש כיועץ רשמי ולא רשמי לתלמידי מחקר ופעילויות תרבותיות. השתתף בהקמת הארכיב של יהדות מרוקו וערך את המוזיאון הווירטואלי של המרכז העולמי של יהדות צפון אפריקה בירושלים. בנוסף, שימש במשך שנים כסופר אורח בבתי ספר ברחבי הארץ ומרצה על יהדות מרוקו במוסדות ציבוריים שונים.
מזה מספר שנים כנפו נוסע למרוקו מדי שנה לביצוע פעולות שיקום ותיעוד בבית העלמין היהודי באסואירה. הוא צילם, העתיק ופירש כתובות על מצבות קברים, חלקן בסגנון הפיוט מאת גדולי משוררי יהדות מרוקו. בהכרה בחשיבות פעילותו, HIGH ATLAS FOUNDATION הזמינה אותו להכשיר אנשים לשיקום בתי עלמין מוסלמיים ונוצריים בעיר.
## הישגים
כנפו זכה בפרסים רבים על תרומתו:
- בשנת 2016 זכה באות הוקרה "לבי במזרח" מטעם "קואליציית לבי במזרח"
- בשנת 2016 זכה בפרס החינוך למורה יוצר מטעם ארגון המורים
- בספטמבר 2017 זכה בפרס גאון על שם רנה וניסים גאון
- בשנת 2017 זכה באות יקיר הרשות - עולים ומגשימים מטעם משרד החינוך
- ביוני 2021 זכה בפרס ליצירה בתחומי התרבות והאמנות של יהודי צפון אפריקה על שם רונית אבגי
- בשנת 2022 זכה בפרס יקיר העיר אשדוד
## חיים אישיים
אשר כנפו נשוי לחנה ולהם שישה ילדים. בין ילדיו שירה כנפו, חוקרת אלצהיימר, ואריאל כנפו, חוקר הפסיכולוגיה. הראל כנפו הוא אחיינו.
כנפו מתגורר באשדוד.